<h1>בה"ג הלכ' הדיינין</h1>
<h2>דף טז:</h2>
תנו רבנן (ויקרא י"ט, י"ז) לא תשנא את אחיך בלבבך יכול לא תכנו ולא תסטרנו ולא תקללנו, ת"ל בלבבך בשנאה שבלב.
תנו רבנן מנין לרואה דבר בחבירו שחייב להוכיחו, ת"ל (ויקרא י"ט, י"ז) הוכח תוכיח, הוכיחו ולא קבל מנין שיחזור ויוכיחו, ת"ל הוכח תוכיח מכל מקום, יכול אפילו פניו משתנין, ת"ל (שם) לא תשא עליו חטא. תנו רבנן (ב"מ ל"א.) הוכח אין לי אלא הרב לתלמיד, תלמיד לרב מנין, ת"ל הוכח תוכיח מכל מקום. ומאן דקיימא ביה לאוכוחי ולא מוכח מיתפיס בההוא עון, דאמר מר (שבת נ"ד:) כל שאיפשר לו למחות באנשי ביתו ואינו ממחה נתפש על אנשי ביתו, באנשי עירו נתפש על אנשי עירו, בכל העולם כולו נתפש על העולם כולו. אמר רב פפא הני דבי ריש גלותא מיתפשין אכולי עלמא. אמר רבי חנינא מאי דכתיב (ישעיהו ג', י"ד) ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו אם שרים חטאו זקנים מה חטאו, אימא על זקינים שלא מיחו בשרים.
עד היכן תוכחה, רב אמר עד הכאה, ושמואל [אמר] עד קללה, ורבי יוחנן אמר עד נזיפה. כתנאי, רבי אליעזר אומר עד הכאה, רבי יהושע אומר עד קללה, בן עזאי אומר עד נזיפה. תניא (תמיד כ"ח. ותנחומא פר' משפטים) רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם, יאהב את התוכחות, שכל זמן שתוכחת בעולם נחת רוח בעולם טובה באה לעולם ברכה באה לעולם רעה מסתלקת מן העולם, שנאמר (משלי כ"ד, כ"ה) ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב, ויש אומרים יחזיק באמונה יתירה שנאמר (תהלים ק"א, ו') עיני בנאמני ארץ. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל המוכיח את חבירו לשום שמים זוכה לפלגו של הקב"ה שנאמר (משלי כ"ח, כ"ג) מוכיח אדם אחרי, ולא עוד אלא שמושכין עליו חוט של חסד שנאמר (ויקרא י"ח, ד') חן ימצא.
